השלבים השונים של הקמת מצבה – מיציקת בטון ועד לבחירת הכיתוב

רובנו מתקשים להתמודד עם המוות, למרות שזהו המכנה המשותף היחיד בין כל בני האדם עלי אדמות – העובדה שכולנו נמות יום אחד. במדינות שונות ברחבי העולם חלק גדול מהגופות נשרפות, וכמו כן מפותחים פתרונות מתקדמים ואקולוגיים, אבל בישראל השיטה העיקרית, ובעצם הכמעט בלעדית, היא קבורה של הגופה באדמה. בהתאם מוקמות מדי יום מצבות רבות, כשבממוצע מדובר על קרוב ל-1,000 בכל שבוע. בכתבה זו תמצאו מידע מפורט לגבי כל שלבי הקמת אותן מצבות, כך שתוכלו להבין את התהליך ולוודא שהוא יתבצע באופן הנכון.

יציקת הבטון

בטון הוא אחד מחומרי הגלם החשובים ביותר בתעשיית הבנייה, וגם כשהמטרה היא הקמת מצבה הוא מספק את הבסיס ואת היציבות ההכרחית לקבר. בעבר יציקת יסודות הבטון בוצעה ע"י קבלני המצבות כך שלא היה קישור בין יסוד ליסוד, וכתוצאה מכך היו לא מעט מקרים של שברים ושקיעה של מצבות. בהתאם הוחלט שאת יסודות הבטון יבנו חברות הקדישא השונות ברחבי הארץ, כך שהם יהיו אחידים ובעיקר קשורים זה לזה. העלות הכספית של יסודות הבטון נגבית מקבלני המצבות, ומן הסתם הסכום יגולם בעלות המצבה.

בחירת האבן למצבה

ההחלטה החשובה ביותר לגבי המצבות היא של סוג האבן. מאחר שייצור מצבות אורך זמן, וכידוע המצבה צריכה להיות מוכנה עד היום ה-30 ממועד הפטירה של האדם, מומלץ לבחור את האבן סמוך ככל האפשר לתום השבעה, למרות הקושי הנפשי המובן.

האבנים הנפוצות ביותר לצורך הקמת מצבות הן שיש טורקי, שיש חברון, אבן ירושלמית, אבן גלילית, בזלת וגרניט. מצבות שמיוצרות על בסיס שיש טורקי מתאפיינות בעמידות גבוהה ובגוון שמשלב אפור ותכלת. שיש חברון הוא אופציה נפוצה שבאמצעותה בנויות כל המצבות בבתי העלמין הצבאיים. אבן ירושלמית לא סופגת מים, לא צוברת כתמים, מקרינה שורשיות והגוונים הדומיננטיים בה הם צהבהבים למיניהם, ורדרדים ואדמדמים. האבן הגלילית מזכירה את זו הירושלמית אבל היא פראית ממנה, ובדרך כלל הצבעים הם צבעי אדמה.

החומרים בעלי החוסן הרב ביותר הם גרניט ובזלת, אם תרצו – הבטון של תחום המצבות. לגרניט ולבזלת יש גם מראה יוקרתי, בדומה לבטון מוחלק.

סגנון המצבה

בחירה חשובה נוספת שחייבת להתבצע מוקדם ככל האפשר היא לגבי הסגנון של המצבה. גם מבחינה זו האפשרויות רבות ומגוונות, כשבזכות טכנולוגיות מתקדמות ניתן לייצר כיום מצבות בעלות צורות ייחודיות ולכן גם אופי ייחודי – כזה שמשקף את האישיות של האדם שנפטר ושנקבר תחת אותה מצבה. כמו כן נדרשת החלטה האם להתקין מצבה זוגית או מצבת יחיד.

הכיתוב על המצבה

ההחלטה האחרונה לגבי המצבות היא של הכיתוב עליהן. את ההחלטה הזו אפשר לדחות מעט שכן זהו גם השלב האחרון בייצור מצבות. להלכה יש כללים ברורים ונוקשים למדי לגבי מה מותר לכתוב על מצבה ומה אסור, אם כי המשפחות רשאיות כמובן לבחור גם כיתוב שלא עומד בכל הכללים. בפרט נהוג לציין על המצבה גם תאריך לועזי ולא רק את זה העברי. הפרטים ההכרחיים הם השם של הנפטר או הנפטרת, שמות ההורים, תאריכי הלידה והמוות והאותיות תנצב"ה בתחתית המצבה ופ"נ בראשה. מומלץ להוסיף כיתוב אישי, כדי שהקבר ימלא את ייעודו – שימור זכר המת – באופן מיטבי.